הטור של ריטה...
תגידו, לא משעמם אתכם לדבר כל הזמן על חסכון, על זה שצריך להצטמצם ולחשב כל דבר? אותי זה ממש מעצבן, וכשאני עצבנית שום דבר לא מרגיע אותי חוץ מללכת לאיזה מסע קניות מרענן ומלבב. הנה כבר מתחיל לעלות לי הסעיף כשאני רק חושבת על זה.
גם בעלי אלברט שיהיה בריא, כל הזמן טוחן לי בראש "ריטה, את מוציאה יותר מדי, ריטה, את מכניסה אותנו לחובות". די נמאס. חיים רק פ'ם אחת לא? ובשביל מה התחתנתי אתו? מה יש, בכתובה שלי לא כתוב שהוא חייב לזון ולפרנס אותי? אז זהו. אני אישה עם צרכים. עם הרבה צרכים. נקודה. סימן קריאה!
יש לי למשל את ז'קלין הבונה של הציפורניים שלי, שהיא ממש אומנית. פעם בשבוע אני אצלה למילוי. ז'קלין היא אישה אמיתית. תמיד מטופחת, תמיד יש לה את הבושם הכי הכי, בעלה מפנק אותה. קונה לה תכשיטים, מתייחס אליה כמו מלכה. ז'קלין גם עושה לי את השפם והגבות בחוט וגם את הרגליים. וחוץ מזה גם פילינג ואנטי אייג'ינג לפנים.
מה הוא חושב, שתהיה לו אישה פצצה בלי להשקיע אגורה? אחרי טיפול אצל ז'קלין אני קופצת לאתי הספרית שתעשה לי צבע ופן. אז תגידו, כשאני יוצאת משם יפה וצעירה בעשר שנים לפחות, לא מגיע לי איזה בגד חדש? זהו. שמגיע. אז אני לוקחת טקסי לכיכר המדינה, ששמה יש את הבגדים הכי מתאימים לאישה כמוני ולא חוזרת עם ידיים ריקות. מה לעשות, כבר אמרתי שיש לי טעם יקר.
תראו, גם אני למדתי קוסמטיקה ואיפור וגם עבדתי בזה, ככה שאני יודעת כמה קשה להרוויח את האגורה. אז מה? ולהכין קוסקוס אמיתי לא מהשקית כמו שאימא שלו עושה זה לא קשה? תאמינו לי שהייתי מעדיפה בזמן הזה לשבת בבית קפה עם החברות שלי. בקִיץ קֵץ שלא יקטר ולא יתלונן. יש לו בובה של אישה ואף פעם לא חסר לו תחתונים או גרביים בארון. אז שישלם!
הוא ניסה לשכנע אותי פעם אחת לבוא לסדנא ששמה לומדים להיות קמצנים. אמרתי לו תיכף ומיד: "אלברט, תרד מזה! זה לא בשבילי!" אז הוא הלך לבד וחזר עם כאלה רעיונות, אל תשאלו! לקנות רק כמה מלפפונים שאוכלים בשבוע. אותו דבר עם עגבניות. וכל יום הוא היה סופר כמה מלפפונים נגמרו מהמקרר.
לבטל את התא הקולי, כדי שלא נצטרך להחזיר טלפונים (ולהרוס את חיי החברה שלי), לבטל את המנוי שלי על 'לאשה', 'את', 'מנטה', 'קוסמופילטן', 'דרך האושר', 'אסתטיקה' ו'בנין ודיור'. מה הוא חושב לעצמו, שאיך בדיוק אני יהיה מעודכנת במה שקורה? בקיצור, הרס לי את החיים עם הרעיונות שלו.
אבל אל תדאגו, לא נשארתי חייבת. בפעם הבאה אני אספר לכם מה עשיתי כדי לשרוד את 'תקופת ההבראה' (ככה הם קוראים לתקופת השפל הזו שמה בסדנה הזותי). אבל עכשיו אני מוכרחה לברוח, כי יש לי תור לקוראת בקפה שלי.
שלכם,
ריטה